הקסם של סביליה תופס אותך מהשנייה הראשונה שאתה מסתובב בסמטאותיה הצרות, והאוכל שלה הוא חלון ראווה ממכר לכל מה שהיא מסמלת. 4 ימים וקראש
במבט ראשון מחלון הרכב, הסמטאות של סביליה יכולות להידמות לסמטאות של ערים מערב אירופאיות קלאסיות אחרות. אבל רק במבט ראשון. אולי אלה ההשפעות המוסלמיות שמתערבבות עם בנייה קלאסית-אירופאית, אולי זה מזג האוויר החמים, אולי זו העובדה שאין לה את יחסי הציבור שיש לערי-העל כמו רומא, פריז או ברצלונה, או אולי זה כל אלה יחד - שאחרי שאתה צועד בפעם הראשונה דרך הסמטאות אל עומקה של העיר, גורמים לך להתאהב בה חזק, כמו בבחורה יפה ומסתורית. והנה, לא הצלחנו להתחמק מהקלישאה הגדולה ביותר שניתן ליפול בה בכל מה שקשור לאחת הערים היפות בספרד כולה.
בכל מה שקשור לאוכל, הייצריות של הבנייה, העושר של התרבות שלה, והחום של האנשים של סביליה מורגשים גם במטבח שלה – מגוון, עשיר בחומרי גלם וטעמים חזקים ועשירים.
אומרים שהסיביליאנים אוהבים לחיות ברחובות. שבתרבות שלהם הם לא אנשים של בתים, לכן התריסים כמעט תמיד מוגפים, והרחובות שלה מלאים מהבוקר וזזים כמו רקמה אנושית אחת גדולה. בשל כך, גם תרבות הטאפאס של העיר מפותחת יותר אולי מכל עיר אחרת בספרד – כל כמה מטרים בר, או מסעדת טאפאס (כ-3,000 בעיר כולה!) או בית קפה, ובכל מקום תוכלו למצוא משהו טעים וטרי לאכול ליד המשקה שלכם, ולא משנה מה השעה או מה המשקה.
כל הצבעים של סביליה במקום אחד
אם אנחנו צריכים להמליץ על מקום אחד מתוך אלפי מקומות הטאפאס הפזורים בעיר, ואחד מתוך אלה שאנחנו הספקנו לנסות בזמן שהיה לנו, זה יהיה La Bodega Alfalfa – מוסד טאפאס מקומי ממש ליד כיכר אלפלפא, בשכונת אלפלפא.
קודם כל השכונה. אלפלפא ממוקמת ממש במרכז העיר ובשולי העיר העתיקה, והיא מהווה אקספוזיציה מושלמת ליופי, לאנרגיות ולטעמים של העיר. אם תיכנסו דרכה לראשונה אל העיר העתיקה, מובטחת לכם נחיתה רכה ואת ניצוץ ההתאהבות שאנחנו חווינו. אותו ניצוץ עבד גם על הרומאים, הפיניקים או המוסלמים, שכולם עברו בשכונה, התאהבו בה והשאירו עליה את חותמם, כך שהיא מסמלת כמעט יותר מכל שכונה אחרת את כור ההיתוך של אנדלוסיה.
מעבר לכיכר עומד הטאפאס בר, המלא כמעט בכל שעות היום. שולחנות הבר והבר עצמו יחייבו אתכם להזמין מהברמנים, ואילו השולחנות הנמוכים יאפשרו לכם להתרווח על משקה, וממש לפתוח שולחן שיציג בפניכם לראווה את המטבח של סביליה. כל המנות שהזמנו היו טעימות מאוד, טריות, מדויקות והתבססו בעיקר על חומרי גלם איכותיים: שרימפס בבשמל בציפוי פריך, בייבי קלמרי מושלמים מטוגנים, דגי אנשובי טריים על הגריל, ברוסקטה של אנשובי בקורונס טרי קר עם גספצ'ו פלפלים ובלסמי מצומצם, טוסט עם כבד אווז וגבינת צאן מקומית, פאייה של בקלה ופירות ים – כולם היו פשוט מושלמים.
מעבר למה שאנחנו הזמנו, מומלץ לפתוח את הארוחה עם צלחת חמון איבריקו "דה בלוטה" מהאזור, שנחשב לחמון האיכותי ביותר בכל ספרד. ככל שתזמינו חמון מיושן יותר, כך תקבלו חמון איכותי יותר ומתוק יותר. ההמלצה שלנו: התחילו מחמון של 3 שנים. יקר, אבל שווה את הטעימה, לפחות פעם אחת. מנה נוספת המאפיינת את המקום ומושפעת מהתרבות המוסלמית ששלטה בעיר במאות הראשונות ומהקרבה למרוקו, היא לחי חזיר מבושלת שעות רבות ביין אדום.
בדקו את שעות הפעילות, ושימו לב – המקום סגור בין 16:30 ו-20:00.
La Bodega de la AlfalfaCalle Alfalfa, 4, 41003 Sevilla
מקדש הבשר שבפרבר
אחרי יומיים של טאפאסים ממש התחשק לנו סטייק טוב. בעיר לא מעט מקומות המתארות את עצמן כמסעדות בשר, חלקן ספרדיות וחלקן ארגנטינאיות, אבל סטייק ספרדי טוב, והם יודעים לגדל וליישן בשר, דורש קצת מחקר – וזה מה שעשינו.
המחקר הוביל אותנו לפרבר קטן בשם Alcalá, כרבע שעה נסיעה ממרכז העיר, ול"אסאדוריה" אמתית הממוקמת ביער קטן ממש בצד הכביש המוליך מסביליה לקורדובה. Venta el Carrito (עגלת שוק בתרגום עממי), היא מוסד סביליאני שמעטים מאוד התיירים המגיעים אליו, וככזה לא תמצאו במקום תפריט באנגלית.
המקום, שעובד בערבים רק בשישי ובשבת, מציע לתושבי סביליה שיוצאים מעט מהעיר לריאה הירוקה הקטנה לצד הכביש המהיר, חוויה של בשר איכותי. אתם יכולים לעצור במקום על הדרך, או להזמין שולחן באחד מערבי סוף השבוע. בשנות ה-70 שימש המקום כצרכנייה, בהמשך עבר הסבה לבית קפה עד שבשנות ה-70 נולד המקום שהוא היום - מקום מסורתי של בשר סופר-איכותי.
כבר בכניסה תבחינו בגריל עצים גדול עליו קורה כל הפלא. את פניכם יקבל הבעלים, דור שלישי למטפלים בבשר, שנמצא בכל מקום - מהכניסה, דרך הצגת התפריט, וכמובן הטיפול המושלם בבשרים.
בתפריט תמצאו נתחים של בקר שמגיע מכל חלקי ספרד, אבל גם מנות מקומיות יותר כמו צלעות חזיר, נתחי פילה חזיר עטופות בחמון, נקניקיות חזיר, חמון עם קונפי ארטישוק תוצרת בית, כליות על הגריל, קרפצ'יו בקר טרי בעל טעם מתוק עמוק שנפרס על המקום מנתח מקומי, וקרפצ'יו פלפלים מקומיים ומתוקים בבלסמי מצומצם, שהולכים פשוט מדהים עם הבשר.
האנטריקוט על העצם שאנחנו לקחנו (קילו ארבע מאות), היה פשוט מושלם, אך התהדר בפיסת שומן לא מבוטלת, המאפיינת מאוד את נתחי הבשר הספרדיים. במקום גם תפריט יינות מגוון עם יינות איכותיים וטעימים מאוד מכל ספרד.
כשיצאנו מהמסעדה שהדיפה ריח עדין ומתוק של עץ ובשר מיושן, הרגשנו כאילו אנחנו בכלל בכפר בהרים. הבטן היתה מלאה ומאושרת מבהשר איכותי ויין טוב. בבוקר, עם אור ראשון, כבר התגעגענו לביס מליל אמש.
Venta el carritoBarrio el Cercado, 41500 Alcalá de Guadaíra, Sevilla
בשם השמן
ומילה לסיום על שמן הזית של אנדלוסיה. חבל הארץ הפראי והיפהפה הזה, אחראי לכמה משמני הזית הטובים בעולם, וגם על שניים מזני הזיתים המפורסמים והמשובחים להפקת שמן זית: הארבניקה (שקיים גם בארץ והובא במקור לישראל מאנדלוסיה במאה ה-17) והפיקואל.
תוואי הנוף המגוון של אנדלוסיה עליו גדלים עצי הזית - בין אם בשיפולי ההרים הנשפכים אל הים, בין אם באדמה האדומה המדברית המושפעת מהיבשת האפריקאית, ועד היערות, והאקלים החם המאפשר למסוק את הזיתים יחסית יותר מוקדם מבמקומות אחרים, מולידים שמן זית פשוט ממכר. בכל מסעדה בה היינו, חיכה לנו בקבוק על השולחן, שהיה פשוט מדהים – ולא משנה אם הוא יקר או זול. גם שמן הזית שקיבלנו במלון בתוך קופסאות פלסטיק קטנטנות היה ממש משובח.
אז נכון שלא מומלץ להתמלא מלחם בפתיחת הארוחה, אבל באנדלוסיה כנראה חוקי המשחק הם שונים. קחו לחם חם, ביזקו שמן זית לקערה, ותתחילו את החגיגה בלי לדפוק חשבון.
