(צילומים: Fork&Life, La Maison des Bois, Le saint Nicolas)
ג'נפי (Genepi) – הדז'יסטיף של הרי האלפים, סגר לנו את הערב האחרון במז'ב (Megeve), צרפת. כמה שלא תנסו לשכתב את המשפט שעכשיו קראתם, לא תוכלו שלא להישמע טחונים. אבל זה קרה, גם הג'נפי, גם קצת סקי, וגם שלושה ימים למרגלות המון-בלאן
אפשר להבין למה הברונית רוטשילד שמה עין על העיירה הזו, וגם מה מצאה בה בריג'יט בארדו בשנות ה-60, אפילו בתוך כמויות השלג שלא הפסיקו לרדת. המוכרים בחנות ריהוט המעצבים (13 אלף יורו לשולחן פוסבאל מעץ וקריסטל) אומרים שלא היה שם כזה חורף כבר 3 שנים. ביום תכננו איך נעשה מחר סקי, וביום למחרת חלקנו באמת עשה. גם אם זה לרדת פעם אחת את ההר.
ההמלצה הבולטת מיום הסקי במדרונות המרהיבים של מז'ב, הוא דווקא הפונדק בפסגה שעומד למרגלות הרכבל העליון, וצופה מלמעלה על העיירה שמעליה מזדקר המון-בלאן.
כשהאש באח דולקת, הכלב הנאמן שוכב לרגליכם, ואתם מרגישים מינימום רוג'ר מור בג'יימס בונד, זה ה-6 יורו הכי טובים שאי פעם הוצאתם על קפה. למרכז המרחצאות החמים לא הכניסו אותנו כי לא היה לנו ספידו, מונית (מצרך נדיר, הם יותר בקטע של סוסים) של 3 דקות אחרי ארוחת הערב עלתה לנו 25 יורו, ובחנויות הציוריות מכרו מחממי אוזניים מפרוות של משהו שכנראה היה חיית המחמד הפרטית של אלוהים. כל זה לא הפריע לנו ליהנות לכמה ימים מהזיית שלג חמימה בחיק היפים והנכונים שפלטה אליה פאריז (5 שעות נסיעה).
ומה עם האוכל?
למז'ב יצא שם של עיירה שאפילו לפני הסקי, מציעה חוויה של חנויות בוטיק וקולינריה ברמה גבוהה. לפחות מבחינת כוכבי מישלן, לשם שיצא לעיירה יש כיסוי. הבולטת במסעדות המישלן, או לפחות המיוחצנת ביותר, היא La Maison des Bois בעלת שלושה כוכבי מישלן, של השף הסלבריטאי מרק ורה (Marc Veyrat), השוכנת בכפר מיוחד של בקתות בפסגת אחת הגבעות הסמוכות לעיירה.
ורה, גדל באלפים הצרפתיים באנסי השכנה ונחשב ללהטוטן הצמחים, עוד הרבה לפני שהשפים של ימינו אימצו את המנהג שעם הזמן כבר נראה כי הפך לגימיק.
לוורה האוטודידקט, שלא למד בישול מעולם, היכרות עמוקה עם הרי ילדותו, ולכן הוא גם נודע בסיוריו הרגליים אל היערות וההרים באזור, שם הוא מוצא מיני עשבים וצמחים שלא ידועים לחיך המצוי, מהן הוא מרכיב מנות בעלות טעמים ייחודיים מאוד. על התענוג הזה תשלמו לפחות 800 יורו לאדם, במידה ומצאתם מקום בארבעת החודשים הקרובים.
מרק ורה
בשאר מסעדות מישלן, תשלמו על ארוחה סכום המתחיל מ-350-400 יורו לבן אדם.אנחנו חיפשנו יותר אוכל מסורתי, אבל עדכני, בתמחור שפוי יותר, ואחרי ריסרץ' ברשת, והמלצות מחברים, הזמנו מקומות לארוחת ערב ב-3 מסעדות בעיירה:
Le saint Nicolas
במלון coendure הקטן והחמים, במעלה אחד הרחובות שממשיכים את רחוב הקניות הראשי בעיירה העתיקה, מתחבאת בקומת המרתף הבחירה הכי איכותית והכי שפויה במז'ב כולה. העיצוב חמים, המטבח פתוח (נדיר מאוד בעיירות עתיקות כאלה), והבישול צרפתי קלאסי עם נגיעות מודרניות, העושה שימוש בחומרי הגלם האיכותיים של האזור. בין המנות שאכלנו: רביולי זנב שור, פילה ברווז מושחם בגריל, עגל של האזור, וסקאלופס עם מעין ריזוטו של כמהין, היו מצוינות, והמחיר שפוי. זו ללא ספק הבחירה שלנו.
Le beef lodge
מסעדת בשר במלון-בקתה היוקרתי Lodge Park. מעבר ליפים וליפות ולעשירים של מז'ב שתפגשו בלובי, המסעדה מציעה סטייקים איכותיים מאוד של בקר וואגיו הגדל באזור מז'ב למרגלות האלפים, בתמחור של 50-80 יורו לנתחים סטנדרטיים. לא זול, אבל לא יותר ממה שתשלמו אצלנו בישראל בהדסון למשל.
La Table de L’Arboisie
ממוקמת במלון L'arboisie הנפלא על אחת הגבעות הגבוהות של מג'ב, מסעדת המלון הבטיחה הרבה אבל לא קיימה המון. נכון, אכלנו שם ריזוטו מופלא לראשונה וטרין ברווז משובח, אבל העיקריות אכזבו בגדול – מצלעות הטלה ועד נתח הבקר. ב-50 יורו לאדם תוכלו למצוא ארוחה טובה יותר בעיירה.
ולקינוח - איפה מוצאים קונדיטוריה קטנה וטובה עם קוראסון או בריוש או עוגה וקפוצ'ינו?
האופציה הטובה ביותר, ואתם רוצים אותה במיוחד כשבחוץ יורד שלג, נמצאת דווקא מחוץ למרכז העיירה העתיק, אלא בדרך הראשית שעולה ממנו דרך מרכז הספורט והמרחצאות אל הרכבל שלמרגלות ההר. היא נקראת Pâtisserie aux Délices de Megève, וכל המשפחה שם עסוקה באפייה. אפילו התינוק, בעגלה, במטבח.
וזה בתכלס מסכם את מז'ב. מקום קסום, למרגלות ההר השני בגובהו בין הרי אירופה, בו תוכלו להתחכך בעשירים של צרפת ולהתנתק מהמציאות לכמה ימים. אחרי כמה ימים של חוויה קסומה, כבר תתחילו להתגעגע למציאות, כזו שמונית בה לא עולה 25 יורו.
