(צילומים: Fork&Life)
שמה אולי פחות מוכר למטייל החובב כמו חבלי ארץ אחרים בארץ המגף, אבל ליגוריה (Liguria), המשתרעת לחופה הצפון מערבי של איטליה, היא אחד האזורים היפים שתמצאו ביבשת כולה
חלק גדול מחבל ליגוריה נתפש על ידי הריביירה האיטלקית, השוכנת ברובה בחבל ליגוריה ומגיעה עד הגבול עם צרפת, ונותנת פייט מכובד מאוד לרצועת אמלפי - גן העדן האיטלקי בדרומה של המדינה.
הרי האפנינים והרי האלפים התוחמים את ליגוריה, מתנשאים לגובה של 2,000 מטר ונשפכים בצורה דרמטית אל הים הליגורי. בכך הם יוצרים תבנית נוף שמקנה לאזור יופי פראי, טבעי וירוק. תנאי שטח ייחודיים אלה מספקים לליגוריה חומרי גלם איכותיים שהפכו את חבל הארץ גם לאחד ממרכזי הקולינריה של איטליה. הים הליגורי הוא מהעשירים ביבשת בדגה ובפירות ים, ולחופיו תמצאו עיירות קטנות וקסומות שהחלו כעיירות דייגים צנועות אבל כיום מהוות תחנת עגינה קבועה לעשרות יאכטות מפוארות ולעשירי עולם - המפורסמת שבהן היא פורטופינו.
בהרים הירוקים גדלים ירקות ופירות מופלאים, פטריות כמהין ופורצ'יני (שניהם בעונה כמובן), והם אלה שהביאו לעולם את אחד הממרחים המפורסמים והפופולריים ביותר, כשהפגישו בין הבזיליקום הנפלא מהגבעות הירוקות שנשפכות מהים, שום, שמן זית וצנוברים מהאזור וגבינת פרמיז'ן: הפסטו. הפסטו הקלאסי נקרא פסטו די ג'נובזה, על שם בירת חבל ליגוריה (ועיר מגוריו של הילד מרקו מהלב!) - גנואה.
מלבד הפסטו, ליגוריה הביאה לעולם גם את הפוקאצ'ה, שסליחה על הקלישאה, שונה מאוד מהפוקאצ'ה המקורית: ה"פוקאצ'ה די ג'נובזה", שנולדה בעיר רקו (recco). הפוקא'צה הליגורית עשויה מבצק דק בעל שתי שכבות, המממולאות בגבינת סטרצ'ינו מלוחה. לרוב היא מגיעה למרכז השולחן במגש עגול וגדול ממנו יכולים ליהנות לפחות ארבעה אנשים. דקה דקה, אבל קטלנית. אל תחמיצו!
אז לאן נוסעים?
בגדול? לאן שרק תרצו - וזו לא קלישאה. כל נקודה שתבחרו לאורך רצועת החוף באורך 350 ק"מ - מלה ונטימליה (ventimiglia) במערב ועד לה ספציה (La spezia) במזרח. תפסו טיסה למילנו, בלו בה יומיים בתחילת הטיול או בסוף, וסעו ברכבת או ברכב שכור את הדרך היפה שאורכה שעתיים-שעתיים וחצי.
אנחנו קבענו את המרכז שלנו בעיירה הקטנה והנעימה סנטה מרגריטה ליגוריה (santa margherita ligure) בעיקר בגלל מיקומה האסטרטגי - 35 ק"מ מגנואה הבירה, ו-10 דקות נסיעה מהעיירה היפהפיה אך הסופר-תיירותית, פורטופינו (Portofino).
בסנטה מרגריטה יש בדיוק כל מה שצריך אך לא יותר מדי: כמה בתי קפה, מסעדות מצוינות, סופרים וכמה מהחופים היפים ביותר בליגוריה, ובראשם חוף פאראגי (Paraggi Beach) המדהים אך היקר (כ-15 יורו עבור כניסה לחוף, הכוללת מיטה, מגבת ותא הלבשה), שמעליו ניצבת יתומה אחת הווילות של ברלוסקוני.
מסנטה מרגריטה תוכלו לסוע לפורטופינו, לגנואה וגם לכפרים המפורסמים של צ'ינקווה טרה (cinque terre). אנחנו ממליצים בחום לבקר גם בעיירה ראפאלו (Rappallo), המרוחקת 5 דקות נסיעה מסנטה מרגריטה, ומציעה טיילת יפה ומרכז קטן וחמוד עם מגוון מעדניות, קונדיטוריות ובתי קפה.
לסיכום: אם אני מרקו, בחיים לא נוסע לחפש את אמא. שהיא תבוא לפה.