צילומים: U giancu FB page
ביערות של ליגוריה, מעל רפאלו היפה, מתחבאת מסעדה שהיא קסם בהמון מובנים. מוזמנים להצטרף אל הקרקס הכפרי של יו ג'יאנקו
למרות שרוב המבקרים בליגוריה נמשכים אל הים הכחול המרהיב, אנחנו גילינו שהחוויה האמתית מתחבאת בהרים, בכפר קטן במעלה החורש הליגורי. וברגע שנכנסנו אל הבית הכפרי, הבנו שהמסעדה של יו ג'יאנקו היא מעבר לאוכל, או פסטה, או צלעות טלה (מדהימות, אגב).
לשבת אצל יו ג'יאנקו (U Giancu) זה כמו לשבת במטבח של סבתא איטלקיה, שנקלע במקרה לסט של סרט של קוסטוריצה. הוא בעל שפם לבן, הליכה מצחיקה, ולפעמים אפשר להתבלבל שהוא העתק של דמות קריקטוריסטית של שף כפרי איטלקי שקמה לחיים.
ליו ג'יאנקו ("הלבן" באיטלקית), שאם כל המפורט מעלה לא מספיק, יש גם אוסף כובעים שהכין בעצמו, אותם הוא מחליף כל כמה דקות במהלך הסרוויס, כשהוא עובר בין שולחן ושולחן, ונותן יחס אישי וחמים, במיוחד לילדים, אותם אפשר למצוא במסעדה של יו ג'יאנקו גם ב-23:00.
במרכז המסעדה ניצב שולחן עבודה ארוך מעץ, עליו ערומים ירקות מהגינה, גוש פרמז'ן ענקי, וסלסלה מגרה במיוחד של פטריות פורצ'יני טריות, בשרניות בצבע החום העמוק הממכר שלהן, שמכניסות לתוך המסעדה החמימה של יו ג'יאנקו קצת מרוחות הסתיו הקרירות של היערות הירוקים הפרושים מתחתינו - עד הים הליגורי.
את האהבה לבישול ספג יו ג'ינאקו ממאמא רינה, שהחלה יום אחד להגיש אוכל שהכינה לבד במבשלת היין של הכפר, שהיוותה גם את מקום המפגש העיקרי. האוכל של רינה תפס מהר מאוד, ואילץ את המשפחה לחפש מבנה גדול יותר. כשלא מצאו, החליטו לבנות אחד, בשנות ה-70, כ-100 מטר ממבנה המבשלה.
ג'יאנקו, שפיתח בגיל מוקדם משיכה לקומיקס (נגיע לזה בהמשך) וגם ידע רב, החליט אחרי עשור של עבודה לצד אימו שהגיע הזמן לקחת את היצירתיות שלו ויכולת האירוח לקדמת הבמה, ונכנס למטבח.
היום הוא מבשל במסעדה אוכל המבוסס על חומרי הגלם העונתיים של ליגוריה. פרחי בר ועשבי תיבול ליגורים, פרחי קישואים, אספרגוס, שעועית גדולה, צלעות טלה מדהימות, חזיר בר, בשר ועוד.
הבישול של יו ג'יאנקו מפתיע בעיקר בזכות היד העדינה על המנות, וטעמן העדין במובן הכי טוב שיכול להיות - בדיוק הפוך מאופיו הצבעוני והמוחצן.
המחוצנות של ג'יאנקו משתלבת עם העולם המקביל שלו, הקומיקס, שיצירות של טובי האמנים באיטליה ובעולם תלויות על הקירות מכל עבר, ומצוירות גם בשירותים (כדאי לכם להציץ).
ובתוך החיבור האקלקטי הזה, ישבנו בבית החמים והמלא שמחה, ונדבקנו בשמחת החיים שהיתה בו. בתכל'ס, זה מה שאמורים לעשות כשיושבים לאכול, לא? פשוט לשמוח, בנאיביות, כמו ילדים. ניוקי, צלעות טלה מושלמות, פסטה פורצ'יני. כל זה לא באמת משנה, מול הקארמה של יו ג'יאנקו.
U Giancu, Via S. Massimo, 78, 16035 San Massimo GE, Italy