(צילומים: Nom Wah Tea Parlor)
בסמטה צרה ומתעקלת בצ'יינה טאון מתחבא אחד ממוסדות הדים סאם המפורסמים של ניו יורק. המאפייה הסינית ובית התה השכונתי ששימש מהגרים סיניים שהגיעו לניו יורק, הפכה עם השנים למוסד שעבר גלגולים שונים, אבל נשאר עד היום למקום חי וטעים, שתמיד כיף לבוא אליו
בעוד שנתיים יחגוג "טרקלין התה של נום וואה" 100 שנות פעילות, וסמכו עליהם, שהם יידעו לציין את המאורע כמו שצריך. שכן המסעדה הקטנה לממכר דים סאם ותה, שהחלה את דרכה ברחוב Doyers ב-1920 כמאפייה סינית ובית תה שכונתית עבור המהגרים הסיניים שהגיעו לניו יורק, הפכה עם השנים למוסד ניו יורקי, שעבר גלגולים שונים, אבל נשאר עד היום למקום חי וטעים, שתמיד כיף לבוא אליו.
תושבי ניו יורק אוהבים לשמר את המקומות שלהם. לניו יורקרים יש את המעדנייה שלהם, הפיצה שלהם, הסנדוויץ' פסטרמי שלהם, הבר שלהם, הסטייק שלהם ולחובבי הז'אנר - גם את מקום הדים סאם שלהם. אבל איך מוצאים מקום שמגיש דים סאם איכותי בדיוק לטעמכם? איך לא נופלים למלכודת תיירים? מדובר בשאלה קשה ואתגר לתייר שמגיע לצ'יינה טאון, גם אם לא בפעם הראשונה.
מי שמכיר את ניו יורק וביקר בה יותר מפעם אחת, והוא גם חובב דים סאם, ודאי נחשף לאותם מקומות אליהן עולים במעלית אחרי שנכנסים מבעד לבניין תעשייתי ישן, עד שמתגלה חלל גדול עם שטחים מקיר לקיר, ובו מלצרים בווסטים המתרוצצים עם עגלות עמוסות בכלי אידוי עם דים סאמים.
את הז'אנר הזה אני פחות אוהב. האווירה מנומנמת, סוג של אולם חתונות באייטיז לפני שהגיעו האורחים, ולרוב, המלצרים אינם דוברי אנגלית וגם לרוב אינם נחמדים מאוד. לכן טרקלין התה הוא אופציה מצוינת, גם איבד מהאותנטיות שלו עם השנים: העיצוב והאווירה מהווים חוויה ניו יורקית מהממת, וגם האוכל הפשוט אך הטעים והטרי, יגרום לכם לצאת מסופקים.
רחוב דוייר בו נמצא המקום, קיבל בשנות ה-20 של המאה הקודמת את השם "הזווית המדממת", בזכות העיכול החד שבו בנוי הרחוב הצר מאוד ממש בשולי צ'יינה טאון, שהפך באותם ימים ללוקיישן החביב על כנופיות צ'יינה טאון, שערכו בו את קרבות הרחוב שלהם. הגנגסטרים הסינים היו מתחבאים ממש מעבר לעיכול, ומכים בגרזנים את מושאי חיסולם. הרחוב היה כה מפורסם בשפיכות הדמים שלו, עד שמשטרת ניו יורק יצאה בהצהרה כי באף רחוב בארה"ב באותם ימים לא נהרגו כל כך הרבה אנשים.
בחזרה לצלחת. ב-1968, לאחר שחוזה השכירות פג ולא חודש, עברה המאפיה השכונתית בניין אחד שמאלה, לחלל בו היא שוכנת עד היום. החלל בו היא שוכנת לא השתנה בהרבה. הבעלים, משפחת טאנג, שרכשה את המקום ממשפחת המייסדים, משפחת צ'וי, שמרה ושימרה את עיצוב הווינטג' המגניב מאוד של המקום, אך כן עשתה שינויים קטנים בתפריט, אליו התווספו בשנות ה-70 מיני דים סאמים עבודת יד, מרקים ומנות סיניות קלאסיות, כמו צלעות חזיר, וכמובן מבחר נאה של סוגי תה שונים מסין.
על אף קשיים שעברה המסעדה בדרך (מלחמות, פשיעה, משברים כלכליים, תחרות גוברת, מעבר של בסיס הלקוחות הסיני לצ'יינה טאונס הזולות יותר של קווינס וברוקלין), טרקלין התה הצליח להתגבר על הקשיים, עבר כמה מתיחות פנים, וכיום מנוהל על ידי האחיין לבית משפחת טאנג, וילסון, שבראיונות מספר כי החזון שלו, להפוך את טרקלין התה למעין "דיינר סיני" שמחבר בין ההיסטוריה של המקום, לאופנות של ענף המסעדנות בניו יורק כיום, הושלם, וכעת הוא חושב על הפרויקט הבא. בינתיים התרחבה המשפחה ופתחה מקום חדש בשכונת נוליטה האופנתית ומקום נוסף, מהיר יותר, בשוק קאנאל הסמוך.
אם הצלחתם להזמין מקום, ותפסתם את אחת הכורסאות, נסו את ה-Original “OG” egg roll המפורסם של המקום, את הדים סאם שרימפס ובייקון, הדים סאם עם אפונת שלג ושרימפס, ואת הדים סאם המוארך בצורת בלינצ'ס העשוי מבצק אורז, במילוי בשר ספייריבס.
Nom Wah Tea Parlor
13 Doyers St New York
ראשון-רביעי 10:30-22:00
חמישי-שישי 10:30-23:00
