(צילומים: fork&life)
בין איטליה ואלבניה – האי קורפו. גן עדן עלי אדמות של טבע ירוק, מפרצים בצבע טורקיז, אוכל טוב עם השפעות איטלקיות והאנשים הכי נחמדים שפגשתם
כתב את זה הסופר הבריטי, ג'ראלד דארל, שבילה את ילדותו ונעוריו באי, בה היו למשפחתו שלושה בתים. האיטלקים זיהו בקורפו את אותו הקסם, והשאירו את החותם שלהם במרוצת המאות – בעיקר בארכיטקטורה ובאוכל. ואוכל טוב לא חסר בקורפו.
בשביל לאכול את הים התיכון בשיאו, כמו שאולי לא תטעמו בהרבה מקומות אחרים, קחו רכב שכור וסעו צפונה מקורפו טאון אל הטברנות הקטנות בחופי הטורקיז הנחבאים בסוף ירידות תלולות. שם יכינו לכם תמנונים, דגים טריים, אנשובי, סרדינים, צדפות, קיפודי ים, שרימפסים, קלמארי – הכי טרי וטעים שיכול להיות.
מקום שלא תקראו עליו במקום אחר ואתם חייבים לבקר בו, גם בשביל לאכול את כל הטוב שמפורט למעלה, אבל גם כדי ליהנות מאחד המפרצים הזעירים היפים באי, הוא חוף אגני (Agni bay). הדרך לשם מדהימה, והירידה התלולה אל החוף מדהימה עוד יותר. אל תוותרו.
קורפו טאון, העיר המרכזית של האי, היא עיר יפהיפיה בארכיטקטורה וניציאנית וצרפתית, שונה כל כך ממה שתמצאו בשאר איי יוון. העיר כל כך יפה, שגם כמות התיירים בה לא מפריעה לוייבים הטובים. בשביל הקפה הכי טוב בעיר, חפשו את mikro cafe, שהשולחנות שלו יושבים במדורג על מעין טריבונה ציורית בסמטה קטנה על הרחוב הראשי.
המלכוד בקורפו טאון, הוא למצוא מסעדה אמיתית, ולא מתויירת. האוצר מחכה לכם ברחוב קטן ומחוספס – קרוב אבל רחוק כל כך מההדר הוונציאני של מרכז העיר – ב-Fishalida, מסעדת דגים ופירות ים חפה מפוזה, אבל עם תפריט מושלם שמתבסס על חומרי גלם טריים, וכמה מנות יצירתיות לצד פשוט דגים ופירות ים עשויים היטב.
אנחנו אכלנו שם את מנת הבייבי קלאמרי המטוגן הכי טובה שאכלנו בחיים, אנשובי טרי מטוגן, ומנה של רביולו גדולים מפסטה שחורה, ממולאים בקינג פראון וג'ינג'ר. היה בסט.
ומילה על האנשים
ומילה על אנשים, שהם החומר שממנו עשוי הבלוג הזה, וגם העולם. האנשים של קורפו שפגשנו מתחרים תחרות קשה עם היופי של הטבע שבאי הזה. עוד לא החלטנו מי לוקח. כנראה שזה כמו במטקות. אין מנצחים, שניים מחזיקים את הכדור באוויר. ואנחנו בטוח נחזור לשבת על החוף בקורפו, לראות מקרוב את המשחק.
