• Fork & Life

הביס הכי טוב באמסטרדם הגיע ממקום לא צפוי


כמו שהקסם של אמסטרדם טמון ברחובות שלה, כך גם באוכל – הסטריטס פוד והשווקים מנצחים את המסעדות. רגע השיא בכל אופן הגיע ממש במפתיע

ארבעה ימים במאי באמסטרדם. מה יכול להשתבש? עיר שתמיד באה טוב, אביב אירופאי, תעלות, סמטאות, אופניים, ברווזים, קופי-שופס ואפילו רגע לפני שהתיירים מתנפלים על העיר כשבאוויר מרחף חצי הגמר ההיסטורי בליגת האלופות בין אייאקס וטוטנהאם.

זה לא היה טיול עם צ'ק ליסט, גם לא עם מטרה מוגדרת. המטרה היחידה שהצבנו לעצמנו היא בעצם לא להציב מטרות. פשוט לספוג כמה שיותר מהאווירה, וכמובן – לאכול ולשתות טוב.

אז עמדנו במטרות וחזרנו עם חיוך גדול וזיכרונות מתוקים. ומה לגבי האוכל? בואו נגיד שהיינו צריכים לחכות ליום האחרון כדי לקבל את הביס שהשאיר אותנו עם טעם של עוד.

דגים ויענים

את חוויית האוכל נחלק ל-2: סטריט פוד – מנות שטעמנו ברחוב או בשווקים, ומסעדות קזו'אל בהן יצא לנו לאכול. בביקור הזה לא הזמנו שולחן לאף מסעדת מישלן, מבין ה-16 הקיימות בעיר וגם לא בדקנו אף אחת מהמסעדות האינדונזיות או הראמן שנחשבות לטובות בעיר, בעיקר בגלל שזה לא התאים לזמן ולהרכב.

בחוויה שלנו, בדומה לערים אירופאיות קלאסיות אחרות (אם שמים בצד את לונדון, ברצלונה ופריז למשל), החוויה שתקבלו במסעדות קז'ואל באמסטרדם תהיה טובה ותיתן תמורה לכסף שלכם, אבל לא תשאיר אתכם עם זיכרון יוצא דופן או תתעלה לרמה של מסעדות הקז'ואל בתל אביב למשל (כמקור להשוואה) – וזאת למרות חומרי הגלם האיכותיים שבנמצא.

חווינו את זה בשני מקומות. Pesca היא מסעדה של דגים ופירות ים ביורדן, שאמורה לדמות את החוויה של שוק דגים. הקונספט מבוסס על מסלול שעובר כל סועד שמגיע. לאחר עצירה אצל המארחת, תתחילו את הערב במעין חלל כניסה בו מונחים על מצע קרח דגים ופירות ים, ו"מוכר" אשר יסביר לכם על השלל של היום וימליץ לכם גם על צורת ההכנה המתאימה למנה שבחרתם. בהיצע מגוון דגים מקומיים ולא, פירות ים, ג'מבו שרימפס, אויסטרים ומולים. אחרי שבחרתם את מאכלי הים שלכם, תעברו לתחנה הבאה: "חנות" המשקאות שם תבחרו את המשקאות שילוו אתכם בארוחה, ורק לבסוף – תובלו אל השולחן.

הגימיק של פשה ("תיאטרון הדגים" כמו שכתוב בגדול בכניסה), אולי היה עובד טוב לולא העקשנות והמרובעות האירופאית להיצמד לקונספט. אלא שהעקשנות הזו, גרמה לקונספט להרגיש ותר כמו תקנון. לא משהו שבא לך לקחת בו חלק בערב של בילוי. בניגוד אלינו, הלקוחות הציניים והקשים מתל אביב, על ההולנדים נראה היה שזה עובד מצוין.


Struisvogel (בת יענה בהולנדית), היא מסעדה קטנה עם 35 כסאות, בממוקמת במרתף קטן, המגישה ארוחה בת 3 מנות במחיר סופר משתלם של 26 יורו, ומציעה מטבח הולנדי קלאסי עם טוויסטים מודרניים, המבוסס על חומרי גלם איכותיים – מה שנקרא Farm to Table.

האווירה הנעימה והחמימה מספקת אחלה תפאורה לערב נעים שייתן לכם חוויה אמסטרדמית נהדרת ובאחריות – בטן מלאה כי המנות ענקיות. אל תצפו מבת היענה (Keizersgracht 312, 1016 EX Amsterdam) להפיל אתכם אל הרצפה, אבל ללא ספק היא נותנת תמורה לכסף – מה שהפך אותה למסעדה מוערכת ומדוברת בעיר מבין מסעדות הקז'ואל.


הרינג, קיבלינג, צ'יפס ועוגת תפוחים

מבחינת אוכל רחוב ושווקים, אמסטרדם היא ללא ספק אחד היעדים הכיפים באירופה. האווירה הרגועה שעושה חשק ללכת כל היום ברחובות, הריחות והמסורת עושים את שלהם – אם זה בחנוניות האוכל הקטנות או בשווקים.

ביום הראשון אכלנו הרינג מושלם בלחמניה, ונתחים עסיסיים של קיבלינג (קוביות בקלה טרייה, מצופות ציפוי פריך ותבלינים, מטוגנות) שלא נשאר להם זכר (הרבה הודות לילדים שפשוט עפו על זה). בשוק אלברט קוייפ (Albert Cuyp market), אכלנו אויסטרים מעולים ב-2.5 יורו, רכשנו אספרגוס לבן שבושל בערב, וטרפנו צ'יפס מעולה בדוכן שבכניסה לשוק.

נורדמארט (Noordermarkt) בשכונת יורדן, שפתוח רק בשבתות, הוא יעד חובה למי שאוהב שווקים. האווירה קסומה, השכונה יפהיפייה, והדוכנים של חקלאים מקומיים ויצרנים קטנים, מציעים מבחר משובח של גבינות, נקניקים, ירקות, עוגות ומאפים ואפילו קפה – כשכמעט כולם מציעים גם טעימות.

ובין לבין, עצרנו פעמיים – פעם בצהריים ופעם בחצות – ב-Winkel 43 - בית הקפה/בר שנודע כמקום שמגיש אולי את פאי התפוחים הכי טוב באמסטרדם. בניגוד למוסדות קולינריים שלא מקיימים את ההייפ והתואר, וינקל עמד בציפיות עם עוגה מושלמת וקצפת מושלמת לא פחות. אל תחמיצו! (Noordermarkt 43, 1015 NA Amsterdam)


עור ברווז


זה היה באחה"צ האחרונים שלנו בעיר, לפני טיסת הבוקר ביום למחרת. סגרנו את הביקור ביום קסום ב-Westerpark. אחרי ביקור בחוות החיות במרכז הפארק ורביצה ממושכת על הדשא, עשינו את הדרך לכיוון היציאה המזרחית, והרעב חזר להציק.

ממש ביציאה מהשביל, בצד ימין, תפס לנו את העין מבנה קטן עם כיתוב גנרי "Dumplings". על פניו לא משהו שאמור לייצר עניין, אבל וייב ה"מה כבר יש להפסיד", הוא זה שלו אנחנו חייבים את מה שהתברר כביס הכי טוב בטיול כולו. מה זה טוב? ביס שעשה לנו עור ברווז.

בבוטקה קטן ותמים קם לפני כשנה המקום שמגיש מיני דים סאמים, כמה מנות אורז, אבל גולת הכותרת, כך גם על פי הבעלים, הוא קרפ פקין דאק. הזמנו אחד, וצפינו מהצד כיצד נרקם לנגד עינינו קרפ דק, שהתמלא לאט לאט בחביתה, קרקרים דקים ופריכים מעשה יד, רוטב סויה, רוטב צדפות, שומשום, הרבה כוסברה ונתחים יפים ופריכים של ברווז.

עם סיום ההכנה, הקרפ קופל לריבוע גדול שנחצה לבקשתנו לארבע ריבועים קטנים יותר. לקחנו את הקרפ ותפסנו שולחן קטן ליד התעלה. הביס הזה, ששילב רכות ונימוחות, לצד פריכות מהברווז והקרקרים, וכמובן עסיסיות הרטבים, היה אחד המושלמים שאכלנו לאחרונה. כמובן שסיימנו אותו בשניות, ורצנו להזמין עוד אחד.השמועה על הבוטקה שמגיש קרפ ברווז התפשטה כבר בקרב מקומיים, אבל עוד לא הגיעה אל אוזני התיירים. ובדיוק בשביל רגעים כאלה אנחנו כותבים את הבלוג הזה.

אז בגיחה הבאה – תדאגו לשלב ביקור בפארק עם הדוכן הסיני – רגע לפני שגם הוא יהפוך לאחת מאותן נקודות תיירות אמסטרדמיות, בהן משתרך תור ארוך.




#אמסטרדם #הולנד #הרינג #ציפס #קרפ #ברווז #אסייאתי #סיני #אירופאי #עוגות

© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com